הצצה: ביתה של יוצרת המכשפה

לפני כשנה, החלה אריאלה כסלו, אמנית קרמיקה ידועה, לסבול מכאבי גב שהלכו והחריפו עם הזמן. בצער הבינה שיהה עליה להיפרד מידידיה הקרובים : החימר והאובניים.  

כמי שהחימר שימש עבורה כמו קמח לאופה, איתו יצרה כל העולה על רוחה, החל משלטים ואריחים מיוחדים, דרך כיורים ססגוניים ועד למדפים ולספסלים (צילומים בהמשך), היתה הפרידה מלווה בצביטה כואבת.

אלא שלא אישה כאריאלה תאפשר לאש היצירה לגווע. וכך מהר מאוד מצאה  עצמה דוהרת על נתיב אומנותי אחר (ידידותי יותר לגב), המשלב בתוכו את  העולם המופלא של הטקסטיל והרפדות. כיום היא מעצבת מחדש ספות וכורסאות וינטייג' משומשות, במעשה טלאים ומעניקה להן טאצ' מודרני, המתאים לכל אווירה וסגנון.

מאיפה צמח הרעיון לטלאים?
אריאלה: "בעליית הגג המתינה לי כבר כמה שנים ספה ישנה, יפה ומעניינת. תכננתי לחדש אותה, אך לא היה לי ברור באיזה חומר אשתמש. במקרה, ניתקלתי בפרסומת של חנות בדים, שהציגה סגנונות מודרניים של מעצבי על ובינייהם  גם בדים מעשה טלאים. וכך 'נפל האסימון'.
הקצבתי סכום מסויים לרכישת בדים. לקחתי ספות ישנות, פירקתי אותם והתחלתי לבנות קומפוזיציות של טלאים. לקחת קצת זמן עד שהיגעתי לתוצאה הרצויה, וכשזה קרה, זכו הספות להצלחה גדולה והביקוש עלה. וכך גם הקמתי את סטודיו "המכשפה", שבו אפשר למצוא ליין של ספות וכורסאות, ווינטייג', בעלות שפה וסגנון.


סטודיו המכשפה:
http://goodmoodsofas.com/wordpress/
טלפון:  08-9407703

***

הצטרפו לסיור בביתה של אריאלה כסלו:




זהו חדר עבודה. את ספריית הגבס הפינתית, בנתה אריאלה בעצמה. המדפים מצופים באריחי קרמיקה מאוירים. אגב, כל הספרים עוסקים בנושא אחד: בישול.
שימו לב לשני כסאות קולנוע. אריאלה: "פירקתי אותם מבית קולנוע ישן בנס ציונה, שניה לפני שסולקו.

 



חדר שירותים לאורחים. גם כאן דאגה אריאלה לעשות הכל בעצמה; הכיור הזבראי, האריחים שמחפים מאחוריו. מתחת לכיור: מדף סיבית שצופה בקרמיקה ומעליו סלסלאות חבלים.
הריצוף : מראה הדמקה עם 'מפגשים' של אריחים קטנים  ירוקים.

  




אריאלה : "בני, היה רק בן 8 כשמצא ברחוב שידה ישנה והחליט לסחוב אותה עד הבית. הוא רצה לשמח אותי, ואני שהתרגשתי מאוד מהמחווה, צבעתי וחידשתי אותה. כעת היא נמצאת ליד הטלוויזיה, בעליית הגג".






אריאלה: "על העץ אני מתיזה צבע  דו רכיבי, הלקוח מתעשיית הרכב. זהו חומר באיכות גבוהה, שאינו נפגם, אינו דוהה או מתקלף".




אריאלה: "בשלב הראשון התחלתי לפרק ספות, לפרום את הריפוד, כדי להבין איך הספא מורכבת ומרופדת".






פינת טלוייזה,
 מצד ימין - תמונות משפחתיות, שלמרבה הצער, מרביתם ניספו בשואה.
על הקיר: חלונות ברזל, כשמעליהם לבני זכוכית, המספקים אור ומשמשים גם מדף לדברי זכוכית. בערב, כשהכל דולק, משתקפת הצבעוניות מבחוץ, ומתקבל אפקט נעים ומרשים.





הנישה נמצאת במבואה. אריאלה יצרה אותה בעצמה, יחד עם כל הפסלונים שבה. 






גן העדן הפרטי...
אריאלה: "אודי בעלי היה אחראי על יצירת שביל הדק. אני בניתי את את שתי הכורסאות מקרמיקה, כשהתשתית - יציקת בטון. הכורסא האדומה נעשתה מאריחים בעבודת יד ואילו הכחולה עשוייה פסיפס של שברי קרמיקה (כמו צלחות ושברי אריחים).
הכורסאות נוחות מאוד, יש להן שיפועים בגב ובמושב, וכיף לנו לשבת עליהן ולשתות את הקפה של אחר הצהריים.





ספה דו מושבית, שיצרה אריאלה לפני כשמונה שנים. היא החליטה לתרום אותה לעירית נס ציונה, אך לא ידעה האם ירצו בה. מיותר לציין, שזמן קצר לאחר ההצעה הנדיבה, הופיע מנוף בביתה ושלף משם את הספה היפהפיה. כיום אפשר למצוא אותה בכניסה להיכל התרבות בעיר.

 


צילומים: משפחת כסלו