את בית חלומותיה הקימה משפחת ימיני על צלע הר, בהרחבה הקהילתית של אחד הקיבוצים בצפון; בית פרטי, המתפרס על שני מפלסים ושעוצב בסגנון ים תיכוני.
הגשמת החלום אינה עניין של מה בכך, היא תבעה ממשפחת ימיני, למידה, נאמנות לסגנון, הקפדה על פרטים ועבודה רבה בכיתות רגליים. לא פשוט, אבל מאתגר. סמדר ימיני מספקת הצצה לממלכה שלה ומרכזת שבעה כלליים שהתוו את דרכם עד להשגת התוצאה הרצוייה.
1. קבענו סגנון: לאחר שהחלטנו על עיצוב אוריינטלי, ים תיכוני, איתרנו בתים שעוצבו בקו דומה. מפינו את המאפיינים היחודיים שסייעו ליצור את המראה שחיפשנו.
2. דרשנו מקור: חיפשנו שטחי קרמיקה ארמנית, אלא שהשוק רווי בחיקוי, קרמיקה שמיוצרת בחברון. נסענו לירושלים העתיקה, מוקד האומנות הארמנית בארץ, וחיפשנו את הדבר האמיתי. לאחר כיתות רגליים, הגענו לסטודיו של ג'ורג' סנדרוני, ואצלו רכשנו את האריחים המקוריים (ההבדל בין המקור לזיוף ניכר באיכות העיטורים, במגע, בחריטה). בנוסף, שילבנו אריחים ביצירה אישית שלי (ר' צילום).
"שטיח שציירתי בעצמי והשתלב. ברצפת השומשום הצהובה". |
3. נתנו כבוד לשיגעון הפרטי. במקרה שלנו זה היה צביעת דלת השירותים בתכלת. ניסו אמנם להניא אותנו מכך. אבל בדיעבד אני שמחה על ההתעקשות. התכלת משתלב יפה עם רצפות הטרקוטה (חום אדמדם), משרה רוגע, שלווה ורעננות אביבית.
4. הלכנו בניגוד לתלם. בחדרי הרחצה חרגנו מהמקובל וביקשנו הוספת פנלים איטלקיים מעוגלים, זאת כדי לספק מעבר הדרגתי בין הריצוף לחיפוי הקיר.
5. שילבנו בין אסתטיקה ופרקטיקה. אפקט מיוחד קיבלנו בחדר רחצה, כשבחרנו בחיפוי מינימלי של קרמיקה לבנה מבריקה, עם תפזורת קלה של אריחים ארמניים. בין האריחים - רובה תכלת. על הקירות החשופים שליכט בגוון חול. כך קיבלנו תוצאה מרהיבה, שגם מקלה על עבודת הניקוי.
.6 הקפדנו על הרמוניה. שאר הדלתות בבית נצבעו בגוון הקיר במטרה ליצור הרמוניה והמשכיות.
7. הפכנו חסרון מבני ליתרון עיצובי. אחד החלונות הגדולים בחלל המשותף, השקיף לקיר השכנים. הפתרון שמצאנו - בבנייה של שוקת ארמנית עם מזרקה ותאורה סמויה בקיר המשותף. כיום קשה לנחש שהשוקת לא תוכננה כך מלכתחילה כאלמנט עיצובי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה